תפקודים ניהוליים חלק ג עצות מעשיות להורים

תפקודים ניהוליים-חלק ג’
קשיים בתפקודים ניהוליים בקרב ילדים – טיפים ועצות מועילות להורים

בכתבות הקודמות עסקנו בתפקודים ניהוליים ובהשפעה המכרעת שיש להם על התנהלותו של הילד שלנו. כאמור, מדובר באותן יכולות מוחיות שעוזרות לנו ללמוד, לתקשר עם הסביבה ולהתנהל בצורה יעילה בחיי היומיום שלנו.

ילד הלוקה בתפקודים ניהוליים ליקויים עלול לפתח תסכול רב, כעס והרגשת מסוגלות נמוכה. במרבית המקרים הקשיים נותנים אותותיהם גם במסגרת ביה”ס או גן הילדים, ומתלווים אליהם, לא אחת, כעסים כלפי הילד מצד מורים, גננות או הורים שלעיתים מתקשים להבין מדוע הוא אינו מתפקד כמצופה ממנו.


אז איך מתמודדים עם זה? מה ניתן לעשות כדי בכל זאת להקל על הילד שלנו?

טיפים ועצות מועילות להורים

התערבות חיצונית ויצירת סביבה מקבלת המתמודדת עם הקשיים ממקום של הבנה בהחלט תוכל לסייע לילד “לנהל” את התפקודים הניהוליים שלו בצורה יעילה יותר. כיצד? קבלו מספר טיפים ועצות מועילות:


התארגנות – המתקשה בארגון, מתקשה לדעת מהו סדר הפעולות הדרוש בכדי להגיע לתוצאה המבוקשת. במילים אחרות, הילד יודע בדיוק “לאן הוא רוצה להגיע”, אולם הוא אינו יודע הוא מה עליו לעשות בכדי להגיע לשם.

כיצד נסייע? נעזור לו לפתח רוטינות- שגרות קבועות ומסודרות. רוטינות חשובות כי הן בונות סדר והיררכיה. הן קובעות מה בא אחרי מה והופכות את הארגון לאוטומטי. בכך, הן מסייעות לילד להתגבר על הקושי לצפות את העתיד ומפוגגות את תחושת העמימות המעיקה עליו. דוגמה מצויינת לשתי רוטינות חשובות היא שגרת הבוקר והערב. הקפדה על ביצוע עקבי ומדיוק של שתיהן בכל יום ביומו, תכניס סדר ויציבות לחיי הילד ותהווה הקלה ממשית עבורו, וגם עבורכם.

התחלת משימה – היכולת להתחיל משימה היא פונקציה ניהולית חשובה. דפוס מוכר אצל ילדים קשיי התנהלות הוא דחיינות. ילדים אלו מתקשים להתחיל ולבצע משימות ומטלות, לרב מהחשש שלא יעמדו בהן.

כיצד נוכל נסייע? חלוקת המשימה לתתי-משימות תהפוך אותה לפשוטה יותר ומאיימת פחות. מעבר לכך, היא אפילו תוכל לספק תחושה של הצלחה והתקדמות הדרגתית אשר, ללא ספק, תהווה תמריץ חיובי.

גמישות – כאמור, ילדים עם קשיי התנהלות זקוקים לשגרה קבועה ומתקשים להתמודד עם שינויים. נוכל להקל על הילד אם נכין אותו מראש, ככל הניתן, לשינויים מתוכננים או לאפשרות שהם עלולים להתרחש. נגדיל לעשות, אם נחשוב ונתכנן יחד איתו דרכי תגובה אפשריות במידה והשינוי אכן יתרחש.

שליטה עצמית – תפקוד ניהולי חשוב הוא יכולת האיפוק. ילדים עם קשיים בתפקודים ניהוליים נוטים לאימפולסיביות ויתפרצו בקלות. במקרים אלה נוכל “לאמן” את יכולת האיפוק דרך משחק. לצורך כך, נבחר לדוגמה במשחק חידות שתשובותיו מוכרות וזכורות לילד היטב, אולם נאפשר לו להשיב רק בתור שלו, אחרת יאבד נקודות. תרגול משחקים מהסוג הזה יכול לתרום גם להתנהגות מתאימה ומאופקת בכיתה, בה, על פי רוב, יש להשיב תשובה רק אם ניתנה לילד זכות הדיבור.

ויסות רגשי – לילדים המתקשים לווסת תגובות רגשיות, ניתן לעזור על ידי תרגול השימוש במילה “אני” לפני הבעת הרגש, בכדי לייחד את התחושה כשייכת להם בלבד. מודעות כזו לרגשות עשויה לתרום לפיתוח יכולות שליטה עצמית.

התמדה – ילדים המתקשים בהתמדה, לרוב יאבדו את הסבלנות ויפסיקו את ביצוע המטלה לפני תומה. לרב, הם יפנו לבקשת עזרה, עוד לפני שניסו להפעיל אסטרטגיה כלשהי. ילדים אלה יוכלו להיתרם מאוד משאלות מתווכות המעודדות חשיבה ועשייה בדיוק במקום שבו הם חשים “תקועים” ומתחילים לאבד מוטיבציה.

נילי (רוזנטל) מנור
מומחית ללקויות למידה
מנהלת מרכז קשובים

הנגר 24 הוד השרון, טל’:

073-7274300