משמעות אבחון
על אבחון, התאמות בבחינות, ובעיקר על מה שביניהם:
עוד שנת לימודים הסתיימה לה.
כבכל שנה, גם במהלך שנה”ל שעברה עלינו (נקווה שלטובה), סוגיית ההתאמות בבחינות הבגרות העסיקה לא מעט הורים ותלמידים. ולצידה, עלה, איך לא? נושא האבחונים.
במבט לאחור, נראה כי המרוץ הבלתי פוסק אחר ההתאמות (או כפי שאלה מכונות בפי רבים: “הקלות”) ההולך ומתעצם עם השנים, פוגע פגיעה מהותית במעמדו של האבחון,
שכן, תוך כדי המרוץ הזה, אנחנו מפספסים בדרך את המטרה שלשמה האבחון נועד. ו…לא! אין הכוונה להתאמות במבחנים. זוהי ממש לא מטרתו המרכזית!
על סוגי האבחונים השונים ומטרתם האמיתי: מורה נבוכים להורה המבולבל
מומלץ לקרוא!
קיימים מספר סוגי אבחונים:
אבחון דידקטי:
הגורם המאבחן: מאבחן דידקטי
מטרת האבחון:
איתור מוקדם של קשיי למידה ובניית תכנית עבודה מותאמת צרכים
אבחון זה מורכב משני “סטים” של מטלות. האחד- להערכת תפקודי הלמידה, קרי, קריאה וכתיבה והמיומנויות הנלוות (כגון, כתיב, הבנת הנקרא, הבעה בכתב, הבעה בע”פ ועוד). הישגיו של התלמיד נמדדים ביחס למצופה ע”פ גיל וכיתה . מטרתו של חלק זה באבחון לתת תמונת מצב עדכנית של תפקודו הלימודי של התלמיד בהשוואה למצופה ממנו ע”פ גיל וכיתה.
סט נוסף של מטלות נועד להערכת מנגנוני הלמידה, אותם מנגנונים העומדים בבסיס תפקודי הלמידה (דוגמת חשיבה, זיכרון, קשב, תפיסה חזותית, יכולות מוטוריות ועוד). מטרתו של חלק זה לזהות את מקור הקושי בגינו נערך האבחון, ובמקביל, לאתר את החוזקות בלמידה.
יש לציין כי כל כלי האבחון מלוות בנורמות תקפות גיל וכיתה.
כיצד הוא מסייע להתקדמות לימודית?
ניתוח הממצאים מאפשר בניית פרופיל תפקודי ממנו נגזרות המלצות לדרכי למידה והוראה. מטרת האבחון היא, אם כן, “לתפור” לתלמיד תכנית עבודה מותאמת, כזו שתוכל לקדמו בצורה האפקטיבית ביותר. תכנית זו תתמקד בטיפול בקשיים, תוך הישענות החוזקות, כלומר אותם ערוצי למידה שנמצאו יעילים. תכנית זו מהווה את הבסיס להוראה מתקנת
ומה הלאה?
התכנית המוצעת כוללת אסטרטגיות למידה הניתנות ליישום בעבודה עם הילד בבית, בין אם מדובר בהורה עצמו ובין אם מדובר במורה חיצוני. כמו כן, ניתן להגישה לביה”ס לשימוש הצוות החינוכי המלמד את הילד. במידת הצורך יכללו המלצות האבחון הפניה לגורמי טיפול מתאימים (דוגמת ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, הערכת תחום הקשב וכו’).
בגיל הבוגר (חטה”ב ותיכון), במקרים בהם צורת ההיבחנות אינה מאפשרת לתלמיד לבטא את ידיעותיו בתחום בו הוא נבחן, ימליץ המאבחן על מתן התאמות בדרכי היבחנות. אבחון זה תקף עבור מרבית ההתאמות לבחינות הבגרות (מכונות התאמות ברמה 1, 2).
אבחון פסיכולוגי חינוכי:
הגורם המאבחן: פסיכולוג חינוכי
אבחון זה הינו משלים לאבחון הדידקטי ומתבצע, במידת הצורך, בהמלצת המאבחן הדידקטי או יועצת ביה”ס.
מטרת האבחון:
הערכת יכולות חשיבה והשפעתם של תכנים רגשיים על הלמידה
אבחון זה מעריך את הפוטנציאל האינטלקטואלי (מנת המשכל) של התלמיד ובמקביל בוחן קיומם של תכנים רגשיים והשלכתם על הלמידה.
ע”פ דרישות משה”ח, בגיל הצעיר (בי”ס יסודי) נדרשת השלמה זו לצורך קבלת זכאות לסיוע של הוראה מתקנת במסגרת ביה”ס (שעות שילוב).
בגיל הבוגר נדרשת ההשלמה לצורך בחינת זכאות התלמיד להתאמות מורכבות במבחנים (המכונות התאמות ברמה 3), דוגמת היבחנות בע”פ ומבחן מותאם.
אבחון פסיכו-דידקטי הגורמים המאבחנים: מאבחן דידקטי ופסיכולוג חינוכי/קליני. מטרת האבחון מורכבת ממטרות האבחון הדידקטי והאבחון הפסיכולוגי כפי שצויינו לעי”ל. אבחון זה כולל את שני האבחונים יחד: הדידקטי והפסיכולוגי (ומכאן שמו: פסיכו’-דידקטי), ולכן לרב מתבצע ע”י שני אנשי מקצוע, כל אחד מומחה בתחומו: מאבחן דידקטי ופסיכולוג חינוכי, ובשתי פגישות נפרדות. לאחר עריכת האבחון הדידקטי מתבצעת השלמת חלקו הפסיכולוגי. דוח האבחון המסכם נכתב בהלימה לממצאי שני האבחונים.
אבחון קשב:
הגורם המאבחן: רופא (נויירולוג, פסיכיאטר, או רופא ילדים).
אבחנה של הפרעת קשב וריכוז הינה אבחנה קלינית, ולכן הגורם היחיד המוסמך לקבוע קיומה של הפרעה זו הוא רופא.
בחלק מהמקרים, יומלץ לבצע בנוסף אבחון קשב ממוחשב (כגון, T.O.V.A, MOXO, C.R.B וכו’) המשמש כלי עזר בתהליך האבחנה.
חשוב לדעת! קיימת חשיבות לאיתור מוקדם של קשיי למידה. ככל שאלה מאובחנים בגיל צעיר, הסיכוי לשפר תחומים אלו ע”י הקניית אסטרטגיות למידה והוראה מתקנת, גבוה יותר.
