אבחון לא רק למתקשים
אבחון- לא רק לתלמידים מתקשים!
מהו אבחון? ולמה כל תלמיד כול להיתרם ממנו?
*ספויילר: המטרה המרכזית של אבחון היא אינה התאמות בבחינות הבגרות!
קיימים מספר סוגי אבחונים:
אבחון דידקטי.
אבחון זה מורכב משני “סטים” של מטלות. האחד- להערכת תפקודי למידה, קרי, קריאה וכתיבה (ובמידת הצורך חשבוןו ו/או אנגלית) והמיומנויות הנלוות להם (כגון, כתיב, הבנת הנקרא, הבעה בכתב, הבעה בע”פ ועוד). הישגיו של התלמיד נמדדים ביחס למצופה ע”פ גיל וכיתה. מטרתו של חלק זה באבחון לתת תמונת מצב עדכנית של תפקודו הלימודי של התלמיד בהשוואה למצופה ממנו ע”פ גיל וכיתה. יש לציין כי כל מטלות האבחון מלוות בנורמות תקפות גיל וכיתה.
סט נוסף של מטלות, אף הוא מתוקנן בהתאם לנורמות גיל וכיתה, נועד להערכת מנגנוני ומעבדי הלמידה, אותם מנגנונים העומדים בבסיס תפקודי הלמידה (דוגמת חשיבה, זיכרון, קשב, תפיסה חזותית, יכולות מוטוריות ועוד). מטרתו של חלק זה הוא לתת הסבר ממוקד ומדויק יותר לגבי קשיים לימודיים, ובמקביל, ולא פחות חשוב מכך- לזהות את תחומי החוזק בלמידה.
כיצד האבחון מסייע להתקדמות לימודית?
ניתוח הממצאים מאפשר בניית פרופיל תפקודי ממנו נגזרות המלצות לדרכי למידה והוראה. מטרת האבחון היא, אם כן, “לתפור” לתלמיד תכנית עבודה מותאמת, כזו שתוכל לקדמו בצורה האפקטיבית ביותר. תכנית זו תתמקד בטיפול בקשיים, תוך הישענות על החוזקות, כלומר אותם ערוצי למידה שנמצאו יעילים. תכנית זו מהווה את הבסיס להוראה מתקנת.
ומה הלאה?
התכנית המוצעת כוללת המלצות לעבודה עם הילד, בין אם מדובר בהורה עצמו ובין אם מדובר במורה חיצוני. כמו כן, מומלץ וחשוב להציגה בפני הצוות החינוכי על מנת שתיושם גם במסגרת בית הספר (ולידיעה: ע”פ מדיניות משרד החינוך תפקיד בית הספר לקדם כל ילד בהתאם לצרכים הייחודיים לו!). במידת הצורך יכללו המלצות האבחון הפניה לגורמי טיפול מתאימים (דוגמת ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, הערכת תחום הקשב וכו’).
בגיל הבוגר (חטה”ב ותיכון), במקרים בהם צורת ההיבחנות אינה מאפשרת לתלמיד לבטא את ידיעותיו בתחום בו הוא נבחן, ימליץ המאבחן על מתן התאמות בדרכי היבחנות. אבחון זה תקף עבור מרבית ההתאמות לבחינות הבגרות (מכונות התאמות ברמה 1, 2).
אבחון פסיכולוגי חינוכי:
הגורם המאבחן: פסיכולוג חינוכי או קליני
אבחון זה הינו משלים לאבחון הדידקטי ומתבצע, במידת הצורך, בהמלצת המאבחן הדידקטי או יועצת ביה”ס.
מטרת האבחון: הערכת התפקוד הקוגנטיבי והשפעתם של תכנים רגשיים על הלמידה
אבחון זה מעריך את הפוטנציאל האינטלקטואלי (מנת המשכל) של התלמיד ובמקביל בוחן קיומם של תכנים רגשיים והשלכתם על הלמידה.
ע”פ דרישות משה”ח, בגיל הצעיר (בי”ס יסודי) נדרשת השלמה זו לצורך קבלת זכאות לסיוע של הוראה מתקנת במסגרת ביה”ס (שעות שילוב).
בגיל הבוגר נדרשת ההשלמה לצורך בחינת זכאות התלמיד להתאמות מורכבות במבחנים (המכונות התאמות ברמה 3), דוגמת היבחנות בע”פ ומבחן מותאם.
אבחון פסיכו-דידקטי
הגורמים המאבחנים:
מאבחן דידקטי ופסיכולוג חינוכי/קליני.
מטרת האבחון
מורכבת ממטרות האבחון הדידקטי והאבחון הפסיכולוגי כפי שצויינו לעי”ל. אבחון זה כולל את שני האבחונים יחד: הדידקטי והפסיכולוגי (ומכאן שמו: פסיכו’-דידקטי), ולכן לרב מתבצע ע”י שני אנשי מקצוע, כל אחד מומחה בתחומו: מאבחן דידקטי ופסיכולוג חינוכי, ובשתי פגישות נפרדות. לאחר עריכת האבחון הדידקטי מתבצעת השלמת חלקו הפסיכולוגי. דוח האבחון המסכם נכתב בהלימה לממצאי שני האבחונים.
אבחון קשב:
הגורם המאבחן:
רופא (נויירולוג, פסיכיאטר, או רופא ילדים).
אבחנה של הפרעת קשב וריכוז הינה אבחנה קלינית, ולכן הגורם היחיד המוסמך לקבוע קיומה של הפרעה זו הוא רופא. יש לציין כי אבחון זה אינו כולל המלצות לדרכי למידה, אלה מתמקד יותר בהמלצות לגורמי טיפול וטיפול תרופתי- במידת הצורך.
בחלק מהמקרים, יומלץ לבצע בנוסף אבחון קשב ממוחשב (כגון, T.O.V.A, MOXO, C.R.B וכו’) המשמש כלי עזר בתהליך האבחנה.
חשוב לדעת! קיימת חשיבות לאיתור מוקדם של קשיי למידה. ככל שאלה מאובחנים בגיל צעיר, הסיכוי לשפר תחומים אלו ע”י הקניית אסטרטגיות למידה והוראה מתקנת, גבוה יותר. עבודה מדויקת המבוססת על תכנית עבודה תוכל לקדם את הילד באופן המיטבי והחשוב מכל: תסייע למנוע צבירת פערים ותסכול מתמשך!
© נילי (רוזנטל) מנור, מומחית ללקויות למידה, מאבחנת דידקטית מוסמכת.
מנהלת מרכז קשובים
